חוסן קהילתי

מהו חוסן?

חוסן הוא היכולת של אדם להתמודד עם מצבים מאתגרים, להתאושש מהם, ולעיתים אף לצמוח בעקבותיהם. מחקרים מצביעים על כך שחוסן מורכב משני מרכיבים מרכזיים: היכולת להתמודד עם לחץ או איום, והיכולת לחזור לתפקוד רגיל לאחר המשבר. חשוב לדעת שחוסן ניתן לשפר ולפתח ממש כפי שמאמנים ומחזקים שריר.
המציאות הנוכחית במצב מלחמה מדגימה היטב את האתגרים האלו: אנחנו נמצאים בתקופה של לחץ ואיום וללא  ידיעה ברורה מה יהיה בהמשך היום ובעוד שעה. אי אפשר לדעת מה תהיה עוצמת הטילים, מתי יירו, האם תגיע התרעה, היכן יפלו, והאם מערכת היירוט תצליח למנוע פגיעה. חוסר ודאות יכול ליצור תחושות חזקות של פחד וחוסר אונים, ולפעמים גם חרדה מתמשכת.

ישנן דרכים שונות ומגוונות להגיב וכולן בגדר מחשבות, רגשות והתנהגויות טבעיות ומובנות גם אם אינן דרכי ההתמודדות שלנו בשגרת היומיום:

• התפרצויות כעס, ריבים בתוך המשפחה או עם חברים
• תחושות עצבנות מוגברת, עייפות או חוסר ריכוז
• קשיים בשינה או חשש מתמיד
• חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר

חשוב לקבל את מה שקורה לנו ולהבין ש"זה מה שקורה עכשיו". "זה בסדר", "זה נורמלי וזה יעבור", "אנחנו ביחד נתמודד עד שהתקופה הזו תעבור".

התמודדות וחוסן: איך ניתן להתמודד ולחזק את החוסן?
נשמור על שגרות לאורך היום - נקיים (ככל שניתן) מסגרת חיים שמקנה ביטחון במצב בו הכול מרגיש לא וודאי. מסגרת של שגרה עוזרת למערכת העצבים להירגע ולא להיות במצב כוננות מתמיד.  
איך עושים את זה?

• נשמור על פעולות פשוטות כמו קימה בשעה סבירה, ארוחות משותפות וסדירות, היגיינה אישית.
• נפעיל את הילדים וניתן להם אחריות יומיומית  בקיום השיגרה בהתאם לגיל (עזרה בהכנת אוכל, עריכת שולחן, משחק משותף, שטיפת כלים וכו'). הרגשת השותפות ולקיחת האחריות, עוזרת לילדים לשמור על תחושת שליטה ונורמליות.
• נתווך ונסביר בפשטות - נסביר לילדים מה קורה בצורה פשוטה, אמיתית וברורה. המסר צריך להיות שאנחנו לא לבד, הצבא שומר עלינו ואנחנו ביחד, נעשה מה שצריך כדי להיות מוגנים. למשל "אם תהיה אזעקה, אנחנו ניכנס ביחד  למרחב המוגן שלנו, כי יש סכנה של טילים. יש צבא ששומר אלינו, ויודע לעצור את הטילים". אין צורך להרחיב ולפרט מעבר לכך.
• נהיה פעילים ביחד עם הילדים - נקפיד על פעילות גופנית, גם 10-15 דקות של תנועה יכולות לעשות הבדל משמעותי. התרגול הגופני עוזר לשחרר את המתח המצטבר בשרירים ומשחרר הורמונים טבעיים (אנדורפינים) הגורמים לתחושה נעימה ומרגיעה.
• נדבר על רגשות - נדבר על הרגשות שלנו ועל איך אנחנו מתמודדים וכך נעודד את הילדים לדבר על מה שהם מרגישים. לפעמים לחלוק את החוויה שלנו עם מישהו קרוב, עוזר לראות דברים בפרספקטיבה ולהבין שאנחנו לא לבד.

איך נשמור על חוסן גם ברשת?
נייצר סביבה בטוחה ואמינה עבורנו גם ברשתות החברתיות:

• נקפיד על חשיפה למידע ממקורות אמינים ברשתות וערוצי תקשורת. נמנע מערוצי מידע שמייצרים מידע כוזב (פייק ניוז), לא נשתף את המידע ולא נפיץ אותו.
• נקשיב ונעקוב אחר הוראות פיקוד העורף וכוחות הביטחון כדי לשמור על עצמנו מוגנים ובטוחים. מדובר בכלי מציל חיים הנותן לנו ידע והתרעה ואומר לנו מה צריך לעשות במצב סכנה.
• נצרוך מידע ברמה מבוקרת נמנע מלעקוב אחר כל המידע המופץ ברשתות כל הזמן. נתמודד עם חשש ההחמצה (fomo). נבחר את הערוצים המתאימים לנו ברשת, ונאזן  בין מידע אקטואלי מהימן לתוכן קליל, הומוריסטי ומרגיע המאפשר לנו פסק זמן של הפוגה. 
• נתנתק מהטלפונים הניידים לזמן מה בכל יום. בזמן הזה ננוח, נתנתק, נהיה עם משפחה וחברים או בכל פעילות מהנה אישית או משפחתית.
• נשתתף בהרצאות ובקבוצות תמיכה דיגיטלית במידת הצורך, על מנת לחזק את  תחושת השייכות והביטחון.
• נהיה מודעים לבריונות מקוונת, לחץ חברתי ומידע זדוני שעלול להחמיר חרדה.

תפקיד ההורים:

• הקשבה אמפתית וזמינות לשיחות פתוחות על התחושות של הילדים
• סיוע לילדים לנהל את השימוש ברשתות החברתיות ולהגדיר גבולות בריאים
• חשוב לזכור שהלחץ יכול להתבטא בהתנהגויות מאתגרות, ויש להתמודד איתם בסבלנות ובהבנה
• עודדו שותפות עם הקהילה לחיזוק רשת התמיכה

לסיכום, חוסן אישי וחברתי הוא שילוב של מיומנויות, הרגלים וסביבה תומכת. בתקופות מלחמה, כשהחיים מלאים באי וודאות, טיפוח חוסן פיזי ודיגיטלי הוא מפתח לשמירה על הבריאות הנפשית והיכולת להמשיך לתפקד. יחד עם ההבנה, יש משמעות רבה גם ליישום מעשי - בפעילות גופנית, שיח, בניהול שימוש ברשתות החברתיות ובהתמדה בתמיכה סביבתית.